Part of Risico
at Atelier Shemi, Kabri. 2021
Untitled, 2021, rebar cage, basketball
Untitled, 2021, rebar cage, basketball. A detail.
Cargo Ship (A tribute to Yechiel Shemi), 2021, passport cover, steel nail
Spiritual Risk (A tribute to Yechiel Shemi) 1#, 2021, wallet, steel nails
Spiritual Risk (A tribute to Yechiel Shemi) 2#, 2021, wallet, steel nails
Spiritual Risk (A tribute to Yechiel Shemi) 3#, 2021, wallet, steel nails
Spiritual Risk (A tribute to Yechiel Shemi) 4#, 2021, wallet, steel nails
Risico, 2021, installation view
Syllables, 2021, supermarket carts, screws, wall anchors. A detail.
Action and Reaction, 2021, billiard balls, metal wires, metal rods
Action and Reaction, 2021, billiard balls, metal wires, metal rods. A detail.
Action and Reaction, 2021, billiard balls, metal wires, metal rods. A detail.
part of Risico, 2021, at Atalier Shemi, Kabri
curator: Smadar Schindler
The works evoke situations of impermanence and detachment within the Israeli modernist space: Kibbutz Kabri and Atelier Shemi within it. The exhibition starts with the landing of a Nike basketball at the Atalia sculpture garden, its movement is depicted in a single, crooked building foundation. The presence of the foreign and detached pole stands out against its surroundings: steel plates cast in concrete podiums, express abstract and universal values, while seeking to form a local history.
Inside the atelier, an improvised billiard table acts as a model of an alternative sculpture garden, extending the graphic and narrative movement of the outdoor work. In a quick act of imitation, used and unraveled wallets are attached to the atelier’s walls in varying compositions, resembling the permanent steel works. The exhibition ends with two contrasting images - a house and a ship- coming together in a passport cover, offering narratives of displacement and migration that drive the desire for settlement and locality.
curator: Smadar Schindler
The works evoke situations of impermanence and detachment within the Israeli modernist space: Kibbutz Kabri and Atelier Shemi within it. The exhibition starts with the landing of a Nike basketball at the Atalia sculpture garden, its movement is depicted in a single, crooked building foundation. The presence of the foreign and detached pole stands out against its surroundings: steel plates cast in concrete podiums, express abstract and universal values, while seeking to form a local history.
Inside the atelier, an improvised billiard table acts as a model of an alternative sculpture garden, extending the graphic and narrative movement of the outdoor work. In a quick act of imitation, used and unraveled wallets are attached to the atelier’s walls in varying compositions, resembling the permanent steel works. The exhibition ends with two contrasting images - a house and a ship- coming together in a passport cover, offering narratives of displacement and migration that drive the desire for settlement and locality.
מתוך ריזיקו, 2021, תערוכה זוגית עם שי יחזקאלי באטליה שמי, כברי
אוצרת: סמדר שינלדר
בתערוכה ביקשתי לייצר מצבים של ארעיות ותלישות בתוך המרחב המודרניסטי הישראלי: קיבוץ כברי ואטליה שמי בתוכו. תחילת התערוכה בכדור כדורסל של חברת ׳נייקי׳ אשר נוחת בגן הפסלים של האטליה ותנועתו מתגלמת ביסוד בניין בודד ועקום. נוכחותו האקראית של הגוף הזר, התלוש, בולטת לנוכח סביבתו: לוחות פלדה היצוקים בבמות בטון, מתארים ערכים מופשטים ואוניברסליים, ומדברים בשפה מודרניסטית המבקשת להמציא היסטוריה מקומית.
בחלל האטליה מוצב שולחן סנוקר מאולתר המציג מודל לגן פסלים מדומיין, וממשיך את התנועה הגרפית והנרטיבית של עבודת החוץ. כפעולת חיקוי מהירה, ארנקים משומשים ופרומים, נעוצים לקירות האטליה בקומפוזיציות משתנות אשר מבקשות להידמות לעבודות הפלדה הקבועות. שני דימויים מנוגדים- בית ואוניה- מתחברים בכיסוי דרכון, הנעוץ לקיר הסוגר את התערוכה, ומציעים מחשבה על נרטיבים של עקירה והגירה המניעים את השאיפה להתמקמות ולמקומיות.
אוצרת: סמדר שינלדר
בתערוכה ביקשתי לייצר מצבים של ארעיות ותלישות בתוך המרחב המודרניסטי הישראלי: קיבוץ כברי ואטליה שמי בתוכו. תחילת התערוכה בכדור כדורסל של חברת ׳נייקי׳ אשר נוחת בגן הפסלים של האטליה ותנועתו מתגלמת ביסוד בניין בודד ועקום. נוכחותו האקראית של הגוף הזר, התלוש, בולטת לנוכח סביבתו: לוחות פלדה היצוקים בבמות בטון, מתארים ערכים מופשטים ואוניברסליים, ומדברים בשפה מודרניסטית המבקשת להמציא היסטוריה מקומית.
בחלל האטליה מוצב שולחן סנוקר מאולתר המציג מודל לגן פסלים מדומיין, וממשיך את התנועה הגרפית והנרטיבית של עבודת החוץ. כפעולת חיקוי מהירה, ארנקים משומשים ופרומים, נעוצים לקירות האטליה בקומפוזיציות משתנות אשר מבקשות להידמות לעבודות הפלדה הקבועות. שני דימויים מנוגדים- בית ואוניה- מתחברים בכיסוי דרכון, הנעוץ לקיר הסוגר את התערוכה, ומציעים מחשבה על נרטיבים של עקירה והגירה המניעים את השאיפה להתמקמות ולמקומיות.
Back to main page